צבע טרי - אישה באדום

אוצר: דר' גיא מורג צפלביץ' ; ליווי אומנותי: קרן שפילשר

​

"אני מפרקת, מרוקנת, פורמת ומחברת מחדש, בתנועה מתמדת של חיבורים קטנים, סבלניים ועדינים, מלאכת נשים עמלנית, שפת הנשים של פעם. כך אני מחייה מחדש חומר ישן, מחברת את הפרטים הקטנים לשלם הגדול מסך חלקיו, רוקמת את רקמת חיי, יולדת ויוצרת את החדש העכשווי שלי.”

דבי אשרת

 

כמי שנולדה להורים ניצולי שואה, הושפעו חייה של דבי אשרת עמוקות מהמספר שקועקע על ידה של אימה במחנה הריכוז אושוויץ. מראה הזרוע המזדקנת הוציא את אשרת למסע חיפוש אחר מצע מיוחד ליצירה, שיהיו בו מרקם וצבעוניות דומים ככל הניתן לעור הגוף המזדקן, ויאפשר לה לגעת ולהתיר את "קשר השתיקה". כך הגיעה לעבודה על שקיות תה משומשות.

אשרת רוקמת סיפורים בתה. היא מציירת, רושמת, צובעת ורוקמת על שקיות התה. בכך היא מחייה חומר ישן ומתכתבת עם עולם הקראפט, מלאכות נשיות קדומות המהדהדות את שפתה של "האם הגדולה", והופכת אותן לסמלים של עולם עכשווי, אקטואלי, חי ובועט.

בתערוכה "אישה באדום", מציגה אשרת לקהל שלושה גופי עבודות חדשים העוסקים בפירוק והרכבה של ה״עצמי" שלה. היא ממשיכה במלאכת התפירה הרפטטיבית-ריטואלית, בה מתקיים מוטיב של תיקון וחיבור של מה שנועד להתפרק, כמו גם באיחוי של מה שנקרע בעבר. הרקמה והתפירה כתיקון הגוף והנפש הן עיקרון יסוד בעבודותיה.

הסדרה הראשונה עוסקת ב״אנטומיה״, פירוק הגוף השלם לפרגמנטים. חלקי גוף המרחפים בחלל שבהמשך ייפגשו, יתאחו ויתאחדו.

הסדרה השנייה עוסקת ב- 13 גולגולות הבדולח, אותן מקבילה האמנית ל- 13 אימהות השבט הקדמוניות. על פי אמונת תרבות המאיה, אימהות השבטים מייצגות את 13 השבטים של האנושות, וכל חכמתן אצורה בתוך גולגולות הבדולח.

בסדרה השלישית מייצגת אשרת את ה״עצמי החדש״ שלה. בעבודות תלת-הממד היא מזרימה דם ואנרגיות חדשות, וביצירה האחרונה היא מצמיחה כנפיים ועפה לחופשי.