ירח אדום

אוצרת: דר' טל פרנקל אלרואי

 

דבי אשרת רוקמת סיפורים בתה. היא אוספת תיונים משומשים וצובעת אותם בדיו שחור. היא תופרת אותם למצע מרובע. היא רוקמת עליהם בצבעים בהירים וכהים. היא מסמנת תנועה. היא מחיה חומר ישן בטכניקה עתיקה: איבר איבר ומחול הרקמה והפרימה שלו.

 

בתערוכה ירח אדום דבי מנסחת טקסט מיתולוגי בלשון נקבה. היא קושרת את מצע התה למופע הירח והופכת אותם לטקס אחד המתחיל באפלה. היא מכנסת את הצופים סביב הכּוֹס בשעה שהשמש יהפוך לחושך והירח לדם. זו שעת השדים העולים מן הכּוֹס, שעת הרוחות שלא ניתן לשכוח. האם הירח האדום שעולה מן התה מנחם? האם משחרר מן הזיכרונות? האם מאפשר לפנטז או אונס את המילים הקשות?

 

העבודות של דבי הן צלילה אל החושך, אבל גם מאמץ לפרום את ההכרח לזכור. הן רצון להשיב את המתים משם, להסתובב על הציר לאחור, אבל גם תשוקה לערטל ולפזר את הגוף הזוכר. הן שאיפה לשמור על הרצף, לקיים את המחזור החודשי התקין, אבל גם צורך להתפרק ולהיבדל, להשתבלל ולהיגאל מן השייכות המייסרת. הן שמחת השיגעון אבל גם השתקפות של המבט, מן הירח או מן הפלנטה האחרת, הגוזר עלינו תמיד להיות לבד, אחת, נודדת ומדממת.

 

בדומה לתערוכה "הכּוּס של האמא שלך" (גלריה צדיק, 2017), המיתולוגיה של דבי נכתבת במחט, מקועקעת על שקיק נייר דקיק, כשכל דקירה פוצעת וכל חיבור מאיים להיקטע. כמו הזיכרון גם היד העומלת מחזיקה את הרצף ומחלישה אותו בעת ובעונה אחת. לעומת התקריב המעצים של הכּוּס בתערוכה הראשונה, ירח אדום שואל על המכלול ולא על הפרגמנט. אם הכּוּס הוא יסוד בריאת העולם מה הם הזיכרונות? איזה כוחות כבידה הם מעמידים מול הרצון לברוא את עצמנו?

 

חלל התצוגה של התערוכה הוא חנות רהיטים, מרחב מדומיין של בית משכן של חפצים נטולי זיכרונות הנמצאים בהמתנה. הסביבה הסטרילית, המעוצבת לעילא, נדרשת להכיל את העבודות הטעונות, המכתימות את קירות הבית. לא רק הרצף השחור הנפרש על קיר הלבנים המסויד לבן, אלא גם פרגמנטים מתוך "הכּוּס של האמא שלך" על הקירות הפנימיים.

 

שיבוץ העבודות של דבי בחלל המרוהט מציע שיטוט אחר, הן במושג גלריה והן במושג חנות. החדש והישן, הטעון והנייטרלי, ההמוני והחד פעמי מתערבבים, ומציעים קריאה חדשה של המונח "עיצוב פנים": מרחב זיכרון פרטי וקולקטיבי, אסתטי ומיתולוגי, מקורי וארכיאולוגי. מרחב שכמו הירח יש לו כל מיני מופעים, כל מיני לילות ובקרים, והוא מונע בכוח החתימה של האדם שמשתקף בו.